התפתחות אישית, רפואה הוליסטית
החיים כדרך - הדרך לחיים!
דרך למודעות עצמית
מדורי האתר
החלפת גגות רעפים, פינוי אסבסט שירותי טקסט ותסריטאות קלאב הוטל אילת עוצמת הרכות מים חיים
   לומדים הורות החיים כדרך   »   להיות הורה   »   לומדים הורות   »   קוראים לזה: לחיות


קוראים לזה: לחיות

מאת אביטל רביבו

את הקטע המתוק הזה כתבתי לפני כתריסר שנים, כשהייתי אמא צעירה עם שני קטנים אתי בבית, והשכנה ששאלה אם אני "יושבת אתו" היתה באמת ונתנה לי את ההשראה... היום ילדיי כבר לא בחינוך ביתי מעבר לגיל שלוש, אך יש לי זכרונות נעימים מאד מהתקופה ההיא.
אייר תשע"ח
"הוא לא בגיל של גן?"
- "הוא בגיל שרוב הילדים הולכים לגן, כן."
"הוא לא זקוק לחברה?"
- "בהחלט כן. ויש לו, ב"ה."
"אז את בבית עם שניהם. יפה, יפה... תגידי, ואת יושבת איתו?"
כאן אני במבוכה. האם אני יושבת איתו? מלמדת אותו דברים? האם יש לו סדר יום?
- "זה בא מעצמו... תוך כדי," אני מנסה להסביר.

לאחר מכן, השואלת מבחינה בכובע הליצן שהכנו וקישטנו במדבקות לכבוד חודש אדר.
"את הכנת?" אכן. "אז את כן יושבת איתו!"
ואז הבנתי, למה אף פעם לא הצלחתי לענות על השאלה הזו. פשוט, כי לא ידעתי שלמה שאני עושה קוראים "לשבת איתו". חשבתי שקוראים לזה – לחיות.
ודאי שהכנו כובע ליצן. גם רעשנים נכין ומסיכות, וגם תחפושת ומשלוחי מנות. נספר את סיפור המגילה, ונשיר את שירי פורים. הקטן גם הוא כבר מזמר "מישה-מישה". כמו בכל משפחה דתית, כמעט, שבה ילד בן שלוש (סליחה ומחילה מכל מי שבמקרה לא הגיעה השנה לכל זה...).
רק לא ידעתי שזה נקרא לשבת איתו!

אני לא מפעילה את ילדים שלי; רק רוקדת איתם ושרה להם שירי-תנועות.
לא מעסיקה אותם; רק משחקת איתם בפאזל ובלגו.
לא מלמדת אותם; רק מספרת, שכאן עיגול ופה משולש, על אורן גדל אצטרובל ורכבת על פסים נוסעת.
לא עובדת על מוטוריקה עדינה איתם; רק מספקת להם דפים, צבעים ומספריים, חרוזים ופלסטלינה והרבה-הרבה חול.
לא עושה יצירות איתם; רק מכינה כרטיסי ברכה לסבתות וקישוטים לסוכה, ונותנת להם לקשקש ולהדביק על זה.
גם לא עושה להם סדר יום; רק קמים, אוכלים והולכים לישון בשעות קבועות פחות-או-יותר.
אפילו לא מנסה לעודד לעצמאות; רק הגשתי להם בגיל שנה צלחת וכפית ואמרתי: "בתאבון", או מבקשת להביא סמרטוט ולנגב, או הלכתי לנוח והשארתי בן שנתיים וחצי לשחק לו בשקט לבד.

בשבת מספרים על פרשת השבוע, בחנוכה על המכבים ובפסח על יציאת מצרים – פשוט כי זה מה שיהודים עושים. לקראת ט"ו בשבט דיברנו על אילנות פרי ואילנות סרק, על שבעת המינים ועל קדושת ארץ ישראל. גם סיפרנו, כמובן, על "שישה בשקיק אחד". לא תלינו פלקטים, לא הצגנו כרטיסים צבעוניים עם ציורי פירות, לא הדבקנו שקדיות מסול ונייר קרפ.

אני מקווה, שגם בעתיד הבנים שלי יסתפקו בשמיעת סיפורי התורה ומצוותיה, כפי שהועברה המסורת מדורי דורות, ולא ידרשו אמצעי המחשה ויזואליים, מערכי שיעור חווייתיים, חומרים דידקטיים מהמרכזייה הפדגוגית והפעלה רב- חושית סנסומוטורית לגירוי המוח ומיצוי פוטנציאל האינטליגנציה המקסימלי של האינדיבידואל.

אני מאחלת לכם, ילדיי, ללמוד לאורך כל ימיכם, ולעולם לא להפסיק.
אני מאחלת לכם לרצות ללמוד תמיד, לרצות גם כשקשה ומייאש.
אני מאחלת לכם לדעת, שקוראים לזה: לחיות.

אדר תשס"ז

אביטל רביבו
אמא למשפחה ברוכה, בעלת גן פרטי במשך שנים, מדריכת כלות לכל המגזרים לטהרה בשמחה ושמחה בטהרתה.
עורכת הספרים: "הכנה רוחנית ללידה" ו"הרבי שלי".
יוצרת ומנחת "סדנת הורות מעצימה - לאמהות שרוצות יותר"
058-7703687 (לא בשבת)

אביטל היא בתם של דינה ובנימין (מנהלי האתר) ושותפה בכתיבת תכני האתר.

כל המאמרים של אביטל באתר שלנו:
  »   קוראים לזה: לחיות
  »   תובנות של אם...
  »   הכנת צעצועים ומשחקים ביתיים
  »   תרגום מ"נשית" ל"גברית"
  »   למה לידת בית?
  »   מי ילווה אותי בלידה?
  »   חיתולים רב פעמיים לתינוקות
  »   י"ד אייר – פסח שני
  »   אקולוגיה - מיחזור נייר

מאמר באתר "טל חיים": טיפ לחינוך לסדר



לראש הדף
   לומדים הורות החיים כדרך   »   להיות הורה   »   לומדים הורות   »   קוראים לזה: לחיות

להיות הורה

מידע על חיסונים 

Facebook
derech.net@gmail.com       08-8596831     
בנייה וקידום האתר    BinyaNet SEO - קידום אתרים באינטרנט     כל הזכויות שמורות
Valid HTML 4.01 Transitional