מאמר: אינסוף ומידע
טאי-צ'י בגן החיות

Tai Chi Chuan

 טאי צ'י צ'ואן - אומנות סינית פנימית רכה 

שיטות אמנות לחימה אחרות


ג'וג'יטסו

משמעות השם
ג'וג'יטסו היא אומנות לחימה יפאנית, שמשמעות שמה הוא ביפאנית: ג'ו – רך וג'יטסו– טכניקה.

היסטוריה
ג'וג'יטסו היא אומנות לחימה יפאנית מסורתית, שפותחה על ידי הסמוראים ביפן בתקופה הפאודלית. למרות שהג'וג'יטסו היא אומנות לחימה יפנית, ייתכן שמקורותיה הובאו לכל הפחות בחלקם, ליפן מסין ושם שומרו ופותחו.
ביפן המסורתית הועבר הג'וג'יטסו ממורה לתלמיד, כך שלמעשה השם ג'וג'יטסו הוא שם כולל למגוון סגנונות שאוחדו בראשית המאה העשרים תחת קורת גג אחת. תופעה זו איננה ייחודית לג'וג'יטסו והיא מאפיינת גם אומנויות לחימה נוספות שמקורן ביפן כמו הקרטה והנינג'יטסו וכן אומנויות לחימה סיניות כמו הקונג-פו – כולם שמות למגוון זרמים, שיטות ומסורות שהוכללו בעת החדשה תחת שם אחד.

מאפיינים מסורתיים
כאומנות לחימה של הסמוראים מטרת הג'וג'יטסו הייתה לספק לסמוראי מענה לתרחישים שונים בשדה הקרב - מול תוקף חמוש קשת, כידון וסוגים שונים של חרבות; מול מספר תוקפים וקרבות בידיים חשופות. טכניקות מגוונות למצבים אלו נלמדו ופותחו על ידי הסמוראים בג'וג'יטסו לאורך מאות שנים.

יסודות השיטה, התרגול וטכניקה
כאמור, הג'וג'יטסו מקורה באומנות הלחימה של הסמוראים ביפן. עובדה זו השפיע השפעה מכרעת על אופי האימון והטכניקות שאותן תרגלו הסמוראים. הסמוראים היו לוחמים עטויי שריון וחמושים בקשת, כידון, בחרב ארוכה וקצרה. כל אחד מכלי נשק אלו מתאים לטווח לחימה אחר – הקשת לטווח רחוק, החרב הכידון לטווח קרוב יותר ואחריהם החרבות.
אולם, ישנם מקרים של קרבות פנים אל פנים שבהם לא ניתן להשתמש ביעילות בכלי נשק אלו, או שיש צורך להתמודד בידיים חשופות מול יריב חמוש. התקפה ישירה על אויב חמוש ולבוש שריון בבעיטות ובאגרופים אינה יעילה במיוחד. לפיכך מבוססות טכניקות הג'וג'יטסו על תנועות רכות ומעגליות - כשם האומנות: ג'ו - של יציאה מטווח היעילות וקו ההתקפה של התוקף, ושיתוקו ונטרולו המהיר בעזרת בריחים על מפרקי היד והרגל, הטלות וחניקות.
שיטת לחימה זו גורמת לכך שהיריב לא יכול להביא לידי ביטוי את יתרונו, והוא מוכרע בנקודות החולשה שלו – התקפה שלא הצליחה לפגוע במטרהוחושפת את היריב להתקפה נגדית, וריכוז מאמץ לבריח על מפרקי הרגל והיד שאינם מכוסים בשריון ורגישים יותר לפגיעה.

היבט חשוב נוסף הוא המבט המרחבי של הג'וג'יטסו. במהלך הקרב עלול למצוא עצמו הסמוראי במצב של יחיד מול רבים. במצב זה מוצא עצמו הסמוראי במצב נחות, שכן אין יכולת לאדם יחיד להתמודד בו זמנית מול מספר תוקפים. לפיכך, אחד מתפקידי הבריחים וההטלות הוא ליצור מצב שבו 'משתמש' הסמוראי בתוקפים עצמם בכדי לחסום האחד את השני: בעזרת הטלה או בריח על תוקף אחד, נחסמת התנועה של התוקף השני, והוא משמש כ'מגן' לסמוראי המותקף. מובן שמבט מרחבי זה והשימוש ביריבים מצריך הבנה טובה ומעמיקה של שדה הקרב, ויכולת לביצוע פעולה מהירה ומתוזמנת היטב.כל אלו מתורגלים גם בימינו, אך במסגרת התאמות שעבר הג'וג'יטסו לעת החדשה.

ג'וג'יטסו מודרני
השינויים ביפן מחברה מסורתית לחברה המודרנית, והמעבר לשימוש בנשק חם, גררו בין היתר שינויים גם בלימוד אומנויות הלחימה והג'וג'יטסו בכלל זה. החל מראשית שנות העשרים של המאה הקודמת ניתן להצביע על מגמה של הפיכת שיטות הלחימה לאומנויות לחימה במובן של הקפדה על שלימות אסטטית של התנועה, הקניית דרך ואורח חיים נכון למתאמן, ופחות בהקשר המידי של לימוד לחימה לשדה הקרב.
באופן זה עוצב הקרטה המודרני על ידי גיצ'ין פונאקושי ומהג'וג'יטסו פותח הג'ודו ע"י פרופ' ג' קאנוה. בנוסף, היווה הג'וג'יטסו מקור חשוב גם לאייקידו, אומנות לחימה שפותחה באותה העת על ידי מ' אואשיבה.

הג'וג'יטסו המסורתי מתורגל היום גם כחלק ממסורת העבר – תרגול עם חרבות וכלי נשק מסורתיים נוספים - וגם בהתאמה למציאות העכשווית ולסוגי ההתקפות השכיחות בימינו – הגנה מפני אגרופים, בעיטות, תוקף או תוקפים חמושים בסכין, אלה, בקבוק ועוד.

פיתוח מעניין לג'וג'יטסו המסורתי ניתן בברזיל, הידוע בכינויו "ג'וג'יטסו ברזילאי" שנוצר על ידי משפחת גרייסי בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. ייחודו של סגנון זה בכך שהוא מתמקד בעבודת הקרקע דווקא ואיננו מסתפק בהטלת היריב על הקרקע וריתוקו המיידי כמו בג'וג'יטסו המסורתי ואף בג'ודו ובאייקידו. סגנון זה זכה לפופולאריות רבה, בין היתר בקרב המתאמנים באומנות לחימה משולבת (MMA). עם זאת, יש הטוענים כי ההתמקדות בעבודת קרקע מול תוקף אחד בלבד, באה על חשבון המיומנות להתמודד מול מספר תוקפים המתורגל בג'וג'יטסו המסורתי ובאייקידו.

הג'וג'יטסו ממשיך להישמר ולהיות מתורגל ביפן ובהדרגה גם מחוצה לה – באירופה, ארה"ב וגם בישראל.


לראש הדף


BinyaNet SEO     כל הזכויות שמורות                   Valid HTML 4.01 Transitional